נזקי וכאבי הגוף שאינם טראומטיים נגרמי עקב שינויים ניוונים מוקדמים אשר מתחילים אצל כל אדם בערך בגילאי העשרים האחרונות וגורמים לפגיעה ביכולת הפרקים או החוליות לבצע התנהגות תנועתית אופטימאלית תחת עומס פיזי.
גורמי פציעה:
טראומה.
שינויים ניווניים.
עומס יתר ושחיקה.
התנהגות מכאנית לא תקינה של המפרקים או חוליות הגו הוא תהליך פתולוגי קליני שיוצר שינויים שליליים במיקום ובתנועת החוליות או המפרקים, במקביל יצירת לחץ תמידי על מערכת השרירים והגידים וגורם לנזקים טראומאטיים או כרונים אשר גורמים לחוסר יציבות קלינית וכאבים תמידיים.
תיתכן פגיעה באחת מ 3 מערכות אלו ובעקבותן איבוד יציבות קלינית:
פגיעה ברקמות הפסיביות (חוליות עמוד השדרה, דיסקים בין חולייתיים, רצועות ופרקי השטחה) אשר תפקידן לייצב את המפרק או החוליה בסופי טווחי התנועה בלבד.
פגיעה ברקמות הדינמיות (שרירים וגידים) שתפקידן לייצב את המפרקים או החוליות כאשר אנו בתנועה או סטאטיים.
במערכת השליטה והפיקוח (מוח, ועצבים) שתפקידן לפקח על הייצוב של הפרקים או החוליות.
השיקום משנה את מצבו הבסיסי של המטופל, מייצב את המפרק הפגוע משפר את תנועתו ומאפשר לו פעילות. ללא השיקום הבעיה עימה המטופל מתמודד עלולה לחזור עם מאמץ ראשוני. פעילות גופנית בסרגל מאמצים נכון הינו מרכיב חשוב בשיקום וגורם חיוני לחזרתו של הניפגע במערכות עצב-שריר-שלד לאורח חיים פעיל וללא כאבים.
השיקום כולל:
תרגילי חיזוק ו/או הגמשת שרירים.
תנועות פאסיביות של האיזור הפגוע.
טכניקות מוסקולריות ותנועות אקטיביות.
עבודה על רקמות רכות.
תרגילי קוארדינציה בשילוב טיפול תפישת מרחב של האיזור הפגוע.
טיפול סיני מסורתי.
ההישג הראשוני בריפוי הוא שהמטופל יכול להניע את החלק הפצוע במלוא טווח התנועה וללא כאב. מרגע זה המטרה היא תפקוד מלא תחת עומס ומול היתנגדות.
שלב ראשון בשיקום
בשלב הראשוני והאקוטי של הפציעה הטיפול בנפגע יתמקד בהורדת הכאב ובזירוז תהליך הריפוי באמצעים שונים. בשלב הזה נעשה שימוש בין היתר בקומפרסים קרים, חבישות, בטכנולוגיה ובטיפולים פאסיבים. עם ההפחתה בדלקת ובכאב והשיפור בטווחי התנועה של האזור הפגוע, הטיפול יהפוך לדינאמי יותר וכך גם התנהגותו ואורח חייו של המטופל.
המטרות בשלב זה:
הפחתת הכאב.
הורדת נפיחויות ודלקות.
הפחתה למינימום של היווצרות הידבקויות.
הפחתה למינימום אפשרי את אובדן המסה והכח של השריר בגין הפגיעה.
שמירה על רמת כושר כללי במידת האפשר
המטופל יקבל תוכנית אימונים בסרגל מאמצים מובנה אשר הותאמה במיוחד לפציעתו ובעצם שלב זה מאפיין את תחילת השיקום.
שלב שני בשיקום
התקופה שבה יש שיפור במצבו של המטופל וניתן להשתמש בתרגילים דינמיים וחזקים יותר כולל תרגילים לשיפור טווחי תנועה לצורך השיקום. אמצעי עזר שונים בספורטתרפיה יהיו בשימוש לזירוז התהליך.
המטרות בשלב זה:
טווח תנועה אופטימאלי.
דינמיות עם משקל גוף מלא.
שיחזור מאפייני הכושר של האיבר הפגוע (גמישות, כוח וסיבולת).
שמירה על רמת כושר כללי.
שלב שלישי בשיקום
התקופה שבה המטופל חוזר לפעילות כמעט מלאה. נותרו מעט מגבלות תנועתיות ומעט כאבים בעיקר בסוף טווח התנועה. זוהי תקופה בהחלט מסוכנת מאחר וקיים פער בין חוזק ועמידות הרקמה המשוקמת להרגשתו הכללית של המטופל, עקב כך ישנה סכנה לפציעה חוזרת אם המטופל יחזור לפעילות עצימה.
המטרות בשלב זה:
המשך בנייה של טווחי תנועה וגמישות.
המשך בניית כח, סיבולת ושיווי משקל סטטי ודינאמי.
פיתוח רמת הכושר הגופני הכללי.
תרגילי שיקום יעודיים לספורט שבו משתתף המטופל.
שחזור הביטחון העצמי של המטופל.
השלב הרביעי בשיקום:
השלב שבו המטופל חוזר לפעילות מלאה בעבודה ובספורט. החולה שוקם. הוא מנהל את אותו אורח חיים שלפני הפציעה. זו תקופה של תחזוקה וביקורת על מנת לוודא שלא תהייה נסיגה או פציעה חוזרת.
